ט"ו באב -מאמר על זוגיות נכונה

לכבוד ט"ו באב מעלה לכן כאן מאמר שני בנושא זוגיות מפי גבריאל וינברג הכהן- מנחה נישואין ומשפחה, חשוב לקרוא ולהפנים! והנה דבריו:


הפעם אני רוצה לשתף אתכן במסקנה מאוד מעניינת שהגעתי אליה בשלב מסוים בדרכי כמטפל ויועץ זוגי:


זוגות לא מתגרשים בגלל הבעיה שקיימת ביניהם.

הם מתגרשים בגלל תופעות הלוואי של הבעיה הזו!

מכירות את זה שהצינור מתחת לברז דולף אבל אין לנו זמן או מחשבה פנויה להזעיק אינסטלטור אז אנחנו פורשים סמרטוט?

ובכל יום אנחנו סוחטים ממנו דלי של מים ומניחים אותו שוב, עד כי יבוא שילה....

בירכתי המוח העסוק מאוד לנו אנחנו מודעים לזה שיש כאן בעיה והיא לא טופלה, ולא שמים לב שאנחנו משקיעים הרבה יותר מדי זמן ומאמץ בלשים בכל יום פלסטר על הפצע במקום לגשת לרופא ולסגור עניין...

הרבה זוגות מגיעים אלי לטיפול מאוד ממוקדים בעניין שהם רוצים לפתור:

הוא מתייחס אלי לא יפה.

1. היא הרימה עלי יד.
2. הוא לא משתתף בעבודות הבית.

הם מבחינתם בטוחים במאה אחוז שזו הבעיה ואותה הם צריכים לפתור.

הדבר שהם לא לוקחים בחשבון הוא שיש במשוואה הזו חלק חסר, וחלק גדול מאוד!

למה הוא מתייחס אלייך לא יפה? הרי הוא לא קם בוקר אחד וחשב לעצמו: "מממממממ, משעמם לי. מה אעשה כדי לגוון את השיגרה? אולי אני אתייחס לאישתי האהובה לא יפה? אולי אני אעליב אותה קצת, סתם בשביל הקטע...."

למה למען ה' האישה העדינה והמקסימה שלך הרימה עליך יד? פתאום היא איבדה שליטה בשריר והיד עפה לכיוונך?

זהו, שלא!

כל הדברים האלו המתוארים כאן כבעיות, מתוארים לא נכון.

אלו לא בעיות!

אלו כבר התוצאות, הסימפטומים של הבעיות הללו, תופעות הלוואי.

הדבר שגרם להם הוא הוא הבעיה!

ובעיה, מטבעה, היא נסתרת וקשה יותר לפיענוח, וגם לפיתרון.
אז כשזוג בא אלי ושוטח בפני סימפטומים כאלו כבעיות, אני, כמטפל מנוסה, יכול לזהות את הדפוס ולעבוד, יחד איתם, על איתור נקודת התורפה ותיקון מידי ומהיר שלה.

אבל מה קורה כשהם לא חושבים על אפשרות של ייעוץ?

"בעלך הרים עלייך יד??? תתגרשי! הרגע! את לוקחת עכשיו מונית לבית הדין ופותחת תיק!"

נכון שזה מה שהייתם מצפים מעצמכם, ומאחרים לומר בסיטואציה כזו?

רגע! חכו רק שניה אחת.

אם תפנו את אותה אישה לייעוץ, יחד עם הבעל המכה לכאורה, קרוב לוודאי שיתברר שמדובר בבעיה רבת שנים של חוסר תקשורת בסיסי. ובאדם שבמשך זמן רב ניסה להשמיע ולהישמע ולא עלה בידו, ובפעם האחת שהוא לא יכול היה לשאת את זה יותר, הוא הרים יד.

שלא תבינו לא נכון. אני מגנה בכל תוקף כל אלימות מכל סוג שהוא ואין בכוונתי לרמוז אפילו שלהרים יד, בכל סיטואציה שלא תהיה, הוא דבר נכון. להיפך!

אבל יכול להיות שאם נבודד את האלימות ונרד לשורש העניין, נצליח להגיע לבעיה עצמה- חוסר תקשורת – ולעבוד עליה, לפתור אותה ולהעלים את האלימות.

אז כשמצטברות לכן תופעות לוואי, גם אם הן לא נעימות ומכעיסות ומקוממות, בואו לחפש יחד את שורש הבעיה, יתכן והיא פשוטה וניתנת לתיקון בקלות.

ותחיו באושר ואושר עד....

מה אכפת לכם לנסות?

לפני שאת מחליטה להרים ידיים, אני רוצה לשתף אותך בקצת מהנסיון שלי עם זוגות בהם האישה קרייריסטית ומצליחה ומה זה גורם לזוגיות.
וזה-במאמר הבא- שווה לעקוב!